הפינה הכי מאתגרת שיצרתי

תעופה עצמית, למה יצרתי לעצמי את הפינה הכי מאתגרת שיכולתי לחשוב עליה?

לפני יותר מעשר שנים, היה לי מנהל כזה, מנהל לחיים.
אחד כזה שמאמין בך קצת יותר ממה שאת מאמינה בעצמך.

באחד הימים היה צריך להעביר המלצות עבורי לקורס ניהול.
הוא נכנס לחדר, הניח את המסמכים על השולחן, ואמר שאני אכתוב את ההמלצות של עצמי.

הייתי בהלם, וגם כעסתי.
להמליץ על עצמי? למה אני צריכה להמליץ על עצמי אם הוא רוצה שאצא לקורס?

ישבתי ארבעה ימים, כתבתי, מחקתי, ניסחתי מחדש.
ארבעה ימים קשוחים שחשבתי שממש הגזמתי, ובסוף עשיתי send

הוא ענה לי במייל חוזר אחרי חמש דקות:
"דנה, זה לא מספיק. תעשי שוב".

כדי לוודא שהבנתי את המשימה, הוא גם שינה את שם הקובץ.
קרא לו: “תעופה עצמית”.

קיללתי (לא רק) בלב. חרקתי שיניים.
אבל עשיתי שוב.
כתבתי עד שהוצאתי מעצמי כל מה שיכולתי להגיד על עצמי, לעצמי.

כששלחתי את הגרסה הבאה, הייתי בטוחה שקצת הגזמתי, מפחדת שעפתי גבוה מדי, והוא ענה:
"זו התחלה טובה. עכשיו אני יכול לעוף עלייך".

תעופה עצמית היא קשוחה, לא תמיד נוחה לנו, אבל היא חשובה.
ומה שהבנתי מאז עוזר לי כל יום בעבודה עם עסקים.

תעופה עצמית היא לא רק רגע של גאווה.
היא אחד הכלים הכי אפקטיביים שיש לעסק קטן.

כי בעסק, במיוחד כשאנחנו לבד, רוב המוטיבציה מגיעה מבפנים.
אנחנו לא יכולות להיות תלויות בלקוחות, בפרגונים, לייקים והמלצות.

אנחנו צריכות לדעת לבחור לראות את עצמנו.
כשאנחנו נותנות מקום למה שעבד, למה שהצלחנו, למה שהתקדם – או אפילו לזה שניסינו
אפילו אם זה קטן, אנחנו מייצרות שלושה דברים שהם תשתית עסקית:

1. מוטיבציה פנימית שמחייה את העסק מבפנים

   לא מוטיבציה שמגיעה מבחוץ, אלא דלק שמזיז אותנו קדימה ביום אפור.
   רגע אחד של תעופה עצמית יכול להחזיר לנו אנרגיה של שבוע.

2. התמדה- המפתח האמיתי לכל בעלת עסק

   התמדה נוצרת מהצלחות קטנות שאנחנו מוכנות לראות.
   ככל שאנחנו מתרגלות לשים לב להתקדמות, קל לנו יותר להמשיך לזוז.
   והתמדה, יותר מכל דבר אחר, היא זו שבונה עסק לאורך זמן.

3. עצירות נכונות שמחדדות את הדרך

   תעופה עצמית היא גם רגע של עצירה טובה:
   להתבונן, להבין מה עבד, לדייק מה הלאה.
   זה מייצר תנועה חכמה יותר.

בסוף, תעופה עצמית היא לא אגו.
היא ניהול. ניהול אנרגיה, ניהול מוטיבציה וניהול כיוון.

וכך נולד הרעיון לפינה חדשה בסטורי

לפני כמה חודשים פתחתי פינה חדשה בשם #תעופה_עצמית.
האמת? כל הקרדיט הפעם צריך ללכת לליאור שבא.
למה? כי זה התחיל מזה שהיא כתבה לי:
"דנה, זו חייבת להיות פינה!"

בכל יום חמישי אני מתרגלת עצירה כדי לעוף על משהו אחד, קטן, גדול, אישי או עסקי.

כל המצטרפים אמרו לי כמה זה קשה, כמה זה קשה "לעוף על עצמנו",
אבל כולם הבינו כמה זה חשוב וכמה זה מחזק מבפנים.

אם קראת עד כאן, את לגמרי מוזמנת להצטרף.
זו עצירה קטנה, שיכולה לייצר תנועה גדולה.

אני מתלבטת הרבה על הפניה בטקסטים, אז הפעם הטקסט נכתב בלשון נקבה, כי רוב הקוראות הן נשים. אבל מיועד באהבה גם לכל הלקוחות והעוקבים הגברים שלי.